"בריאת העולם"/ חנוך לוין

"בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ.
והארץ הייתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום ורוח אלוהים מרחפת על פני המים.
ויאמר אלוהים: "ויהי אור!" ויהי חושך.
והארץ הייתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום. ויהי ערב ויהי בוקר, יום אחד.
ויקם אלוהים ביום השני ויאמר: "ויהי אור!" ויהי חושך.
והארץ הייתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום.
ויהי ערב ויהי בוקר, יום שני.
ויקם אלוהים ביום השלישי ויאמר: "פעם שלישית ואחרונה- יהי אור!" ויהי חושך.
הארץ הייתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום.
ויהי ערב ויהי בוקר, יום שלישי. וישתוק אלוהים ביום הרביעי וביום החמישי.
וביום השישי, ויקם אלוהים ויצעק צעקה גדולה: "או שאני אלוהים או שאני לא אלוהים-יהי אור, לעזאזל!".
ויידלק אור קטן בחלון אחד הבית ואיש בפיג'מה מציץ בעדו החוצה ושואל: "מי זה פה צועק שהוא אלוהים בשתים עשרה בלילה?"

הרעיון של האיור היה להציג את רגע השיא של הסיפור הקצר, כשעוד יש ספק אם מדובר ברוח אלוהים או סתם אדם שצועק שהוא אלוהים בשתים עשרה בלילה "ויידלק אור קטן בחלון אחד הבית ואיש בפיג'מה מציץ בעדו החוצה"

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now